“הכול בסדר” ותחושת הבדידות שלא עוזבת

היא סיפרה לי את זה כשהעיניים שלה כבר לא הצליחו להחזיק את הדמעות.
אני לא יודעת איך להסביר את זה.
יש לנו זוגיות טובה. הוא אבא נהדר. הוא לא בן אדם רע.
אבל אני מרגישה לבד. כל הזמן לבד.
וכבר אין לי כוח לשכנע את עצמי שזה לא בסדר.

היא לא הגיעה כי הייתה לה בעיה גדולה.
לא הייתה בגידה. לא היו צעקות.
היה רק שקט. שקט צורם של ריחוק.

הלב שלה התחיל לצרוח בפנים.
היא אישה די מודעת וחכמה
לא מצליחה לחבר את הנקודות ברא שלה

איך היא נמצאת בתוך מערכת זוגית שמתפקדת וזהו אין שום דבר מעבר.